<h1>ראב"ן סימן ר"י</h1>
<h2>דף י.</h2>
השוחט בסכין ונמצאת פגומה לאחר זמן א"ר הונא אפילו שיבר בה עצמות כל היום לאחר השחיטה פסולה השחיטה דאמרינן בעור איפגימה ולא תלינן בעצמות, רב הונא לטעמיה דאמר לא נפקא מידי איסור אבר מה"ח אלא בדבר ברור, ורב חסדא אמר כשירה תלינן בעצם המפרקת אפילו לא שיבר. והילכתא כרב הונא דתלינן בעור איפגימה ולא בעצם דמפרקת בשלא שיבר, אבל בשיבר עצמות לית הילכתא כוותיה אלא וודאי תלינן בעצמות כרב חסדא. ואם בדק הסכין קודם שחיטה ולא בדק לאחר שחיטה נראה לי דלא תלינן לאיסור אלא להיתר דלא תלינן לאיסור אלא היכא דנמצאת פגומה אבל לא נמצאת דלא בדקינן לא, מדאמר גבי סימנין [ט'.] לא בדק טריפה ולא קתני גבי סכין הכי לא בדק טריפה ש"מ דאם לא בדק כשירה. הוה עובדא וטריף רב יוסף עד תריסר חווי כרב הונא ואפילו קמייתא, ודיחויא דדחי לה לא כרב חסדא ולבר מקמייתא, ליתא. וה"מ לא בדק מיד לאחר שחיטה אבל בדק מיד אחר שחיטה ולא נמצא פגום אפילו נמצא בה פגום אח"כ כשירה הואיל ויצא הדבר להיתר יצא, והאי דנמצא עתה פגום אימר שיבר בו עצמות ולאו אדעתיה.
